ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות כפר סבא
|
31888-03-10
30/06/2010
|
בפני השופט:
מירב בן-ארי
|
- נגד - |
התובע:
1. ירון מינץ 2. נירית מינץ
|
הנתבע:
1. הראל חברה לביטוח בע"מ 2. איילון חברה לביטוח בע"מ 3. מנסור ריהאם 4. מנסור מונהד 5. עיסא דועא
|
פסק-דין |
פסק דין
מדובר בתביעה כספית בגין נזקי רכוש מתאונת דרכים מיום 28.12.09.
מדובר בתאונת שרשרת שבה הרכבים המעורבים היו כדלקמן:
רכב מסוג סוזוקי נהוג על ידי התובע, רכב מסוג רנו נהוג על ידי הנתבעת 3, רכב מסוג מאזדה נהוג על ידי הנתבעת 5.
התובע העיד כי נסע מכיוון בית ברל לצופית, ועצר כדי לפנות שמאלה. לאחר מכן, כך העיד, הוא זוכר כי חש פגיעה ברכבו, ואינו זוכר האם היתה פגיעה נוספת.
התובעת שנסעה ברכב העידה כי היא זוכרת שהיו שתי פגיעות.
הנתבעת 3, נהגת הרנו, טוענת כי עצרה מאחורי הסוזוקי, ולאחר מכן נהדפה על ידי נהגת המאזדה שלא הספיקה לעצור.
אם כן, המחלוקת היא בין נהגת הרנו לבין נהגת המאזדה. נהגת הרנו טוענת כי עצרה, ואז נהדפה לכיוון רכב התובעים. נהגת המאזדה טוענת כי הצטרפה לתאונה קיימת כאשר נהגת הרנו בעצמה פגעה ברכב התובעים.
לאחר שקילת כלל הראיות, אני קובעת כי התאונה אירעה כאשר רכב הרנו פגע בסוזוקי, ולאחר מכן אירעה התנגשות אף חזקה מכך בין המאזדה לרנו, והרנו נהדפה שוב לכיוון רכב הסוזוקי.
תחילה לעדויות התובעים שמבחינתי הם עדים ניטראליים לסכסוך בין נהגת הרנו לבין נהגת המאזדה.
עדות התובעת היתה כי חשה בשתי פגיעות. עדות זו אף נשמעת מהימנה על פניה, שכן התובעת ציינה גם שהיא זוכרת זאת וגם ששתי הפגיעות היו ממש בסמוך אחת לשנייה, ועל כן אני מוצאת לנכון לקבלה. עדות זו תומכת בגרסתה של נהגת המאזדה לפיה הצטרפה לתאונה קיימת.
אכן התובע העיד כי חש פגיעה אחת, ואולם התובע ציין כי אינו יכול לזכור האם היתה פגיעה נוספת. על כן, בין עדות פוזיטיבית של התובעת לבין עדות של התובע הנגועה בחוסר זיכרון, יש להעדיף את עדות התובעת.
איני רואה לייחס כל משקל לכך שהנוסעת ברכב הרנו נפגעה, משום שהפגיעה אותה סבלה יכולה להיגרם גם מפגיעה מאחורנית וללא שום קשר לקיומה של פגיעה חזיתית.
מכל מקום, מדובר במאמר מוסגר, שכן ראיתי לנכון להעדיף את גרסתה של נהגת המאזדה.
עם זאת, מתיאור ההתרחשות ומדו"ח השמאי, נ/1, נראה כי הפגיעה ברכב הרנו היתה בעיקרה במוקד האחורי. דבר זה מלמד, לדעתי, על כך שפגיעת המאזדה נעשתה, כפי הנראה, במהירות גבוהה יותר ובעוצמה גבוהה יותר.
לאור האמור, אני מחלקת את האחריות לתאונה כך:
30% הרנו, 70% המאזדה.
באשר לנזק, כתב התביעה צנוע ביותר. נדרשו בו רק נזקים ממשיים.
התובע הסביר שהנחת העדר התביעות היא למשך שלוש שנים, ולבית משפט זה ידוע כי אכן כך בדרך כלל מחושבות ההנחות.
כמו כן, יש להוסיף הוצאות משפט בסך של 300 ₪.